אֲנִי רְגִילָה לִשְׁמֹעַ אֶת שִׁיר הַמְּטֻטֶּלֶת" – לאה גולדברג מציגה המתנה נשית"

Abstract

המאמר מבקש לדון במונח חדש בתחום החקר המגדרי של הספרות  – "הַמְתנה נשית". המתנה היא מצב כלל אנושי המופיע בחיי נשים וגברים. השיח הפמיניסטי שהחל להתפתח בשנות השבעים של המאה העשרים העמיד במרכז את שאלת השונות בין המינים ומעלה תהייה מגדרית באשר לאוניברסליות של האופן שבו נחווה מצב זה: האם גברים ונשים חווים המתנה באופן דומה? ואם לאו, מהי השונוּת בתיאורי ההמתנה בטקסטים שכתבו נשים?

המאמר יבסס את המונח בהיבט הנרטיבי כמושפע ממסורת ארוכת שנים של כתיבה גברית שעיצבה את תמת "האישה הממתינה" על פי דגמים פטריארכליים, ומצד אחר, כמערער את תמת ההמתנה מנקודת המבט של החוויה הנשית. חווית ההמתנה תודגם בקורפוס נרחב של שירי המשוררת לאה גולדברג. השירים, המובאים בסדר כרונולוגי משקפים את השינוי מתיאורים התואמים את המודל הקלאסי של האישה הממתינה לתיאורים החושפים את המרחב הנשי האישי הפנימי של הממתינה.