תוקף הגירושין אליבא דבית שמאי לאור כתבי הנצרות הקדומה
Keywords:
בית שמאי, משנה, פאולוס, האיגרת הראשונה אל הקורינתיים, גירושים, אוונגליונים, ישו, תקופת בית שניAbstract
בפרק ז של האיגרת הראשונה אל הקורינתיים, פאולוס מקדיש דיון ארוך ומפורט לנישואין וגירושין בקהילה בקורינתוס, שאותו מאמר זה מציע לקרוא לאור הספרות התנאית. בין היתר מצטט פאולוס באיגרת מדברי ישו בעניין הגירושין. דברי ישו על גירושין וזיקתם לעֶמדות תנאיות נידונו רבות במחקר, אך כמעט תמיד נקודת המוצא של הדיון היא דברי ישו כפי שהם מובאים באוונגליונים. מה שמשותף לכל התיאורים של המסורת של ישו באוונגליונים הוא המושג "ניאוף": לא נאמר "לא יגרש" או "לא תגרש" אלא "כל המגרש ... נואף ... ואם תגרש... נואפת". לפי התיאור הזה ברור שהזיקה הראשונית של האיש והאשה נשמרת ובלתי ניתנת לניתוק. רק אצל מתי יש אפשרות לגירושין, ורק אם האשה זנתה.
התיאור של המסורת של ישו אצל פאולוס באיגרת הראשונה אל הקורינתיים )ז:י-יא( שונה לחלוטין. פאולוס אינו מזכיר כלל את מושג הניאוף, וכמו בית שמאי הוא מתאר את הגירושין כמהלך לא רצוי לכתחלה, אבל בדיעבד המעשה עשוי. לאור העיון שלנו מתברר שהמובאה אצל פאולוס של דברי ישו בעניין גירושין, היא לא רק העדות המוקדמת ביותר מבחינת סדר עריכת החיבורים של כתבי הנצרות הקדומה, שקדמה בעשרות שנים לעדויות שבאוונגליונים, אלא שהתוכן של המסורת אצל פאולוס משקף את דברי ישו בצורה הקרובה ביותר למקור.
באוונגליונים המסורת התפתחה והקו נגד הגירושין הקשיח. לכן תיארו נישואין שניים כניאוף, מה ששלל אותם באופן מוחלט. אך הקריאה של פאולוס, בהשוואה לדברי בית שמאי, מגלה שדווקא דברי ישו כפי שהם מובאים על ידי פאולוס מתאימים להלך הרוח של תקופת הבית השני, הבא היטב לידי ביטוי בדברי הנביא מלאכי (ב:טז): "כִּֽי־שָׂנֵ֣א שַׁלַּ֗ח אָמַ֤ר ה' אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל".
